אחים סמאר, שווק פרות וירקות, תמרה בע"מ נ' אבו ריא

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע תביעה לסכום קצוב ובקשה להארכת מועד להגשתה.

המשיבה הגיש נגד המבקש ונגד חב' א.א. אלאנדלוס בע"מ (להלן: "החייבת מס' 2") תביעה ע"ס 50,000 ₪, בגין אספקת סחורה בשנת 2011 וחילול צ'קים, שנמסרו על ידו למשיבה על חשבון החוב. לכתב התביעה צורפו הסכם מיום 1/2/11 בין הצדדים לתביעה (נספח א'), כרטסת של החייבת מס' 2 מיום 6/3/11 עד 19/3/12 העתקי חשבוניות ותעודות משלוח (נספח ב'), צילומי צ'קים מחשבון החייבת מס' 2 ומחשבון מר חסן אבו ריא (נספח ג'), טבלת שיערוכים (נספח ד') מכתב התראה ואישור משלוחו לנתבעים בדואר רשום (נספח ה').

התובעת פירטה כי הגישה את הצ'קים לביצוע, ואני מניחה כי מדובר בין השאר בתיק 29811-01-13

אחים סמאר נ' חסן אבו ריא, שנדון לפניי, וההתנגדות בו נדחתה בהסכמה.

הבקשות שבנדון הוגשו ביום 21/1/13, וצורף להם תצהיר מיום 22/12/12. מסירה מלאה עודכנה בתיק ביום 24/11/12. המבקש טען בבקשה להארכת מועד כי נודע לו אודות התיק ביום 12/12/12, וצירף מכתבי בא כחו לב"כ המשיבה מאותו יום ומיום 16/12/12. המבקש טען כי ב"כ המשיבה לא השיב לבקשתו לקבל את המסמכים נשוא התיקי ותיקים אחרים, ולכן צילם את המסמכים בלשכת ההוצל"פ, ועקב כך איחר בהגשת ההתנגדות לביצוע תביעה.

לגוף התביעה טען המבקש כי אינו חתום על אף אחד מנספחי כתב התביעה, אין לו אחריות לחובותיה של החייבת מס' 2, והוא אינו ערב להם. המבקש טוען גם נגד "הרמת מסך", אולם ברור כי במסגרת התביעה לסכום קצוב לא עתרה המשיבה ולא יכולה היתה לעתור לסעד כזה.

עוד טען המבקש כי החוב הוסדר וכי המשיבה אינה אוחזת בצ'קים כשורה בהעדר יריבות או חוב.

בדיון נחקר המבקש והעיד כי קיבל ידיעה אודות ההליך מקבלת "פתק ירוק" בתאריך, שאינו זכור לו במדוייק, והוא מסר אותו לעורך דינו. האזהרות לשני הנתבעים הוגשו וסומנו כ-מש/1, ונרשם עליהן כי ביום 24/11/12 "קבל וסרב לחתום (אבו ריא נסאר)". תצהיר המוסר לא צורף בשום שלב. המבקש טען כי לא הוא קיבל את המסירות מידי השליח אלא בן משפחתו.

המבקש הכחיש את חתימתו על ייפוי הכח שצורף לבקשותיו, והנושא תאריך 10/12/13 (מש/2).

לגוף ההגנה הכחיש המבקש את האמור בסעיף 12 לתצהירו, כלומר את הטענות לפיהן החוב הוסדר והמשיבה אינה אוחזת בצ'קים כשורה (פרוטוקול, עמ' 6, שורות 19-23). בהמשך טען כי הוא לא זוכר אם החוב שולם, ולבסוף חזר וטען כי אינו חייב דבר מאחר והוא סיים לעבוד עם המשיבה ופרע את חובו בצ'קים (שם, עמ' 7, שורות 1-8). המבקש טען כי בשנת 2011 לא עבד עם המשיבה, לא היה בעסק של המשיבה בשנים 2011-2012 (שם, שורות 9-15). לאחר שנשאל מה יגיד אם נצפה במצלמות האבטחה אצל המשיבה השיב כי הוא מגיע לעסק (שם, שורות 16-19), אך אין מדובר בסתירה שכן ברור כי המבקש השיב בתחילה על עסקה של המשיבה ולאחר מכן על עסקה של החייבת מס' 2: "זה אחים שלי...".

ב"כ המבקש מנע ממנו מלהשיב לשאלה מדוע כתב בסעיף 11 לבקשה כי "ככל שהיתה התחייבות מצידו, הרי שהיא ניתנה בשם החברה ומטעמה", בטענה כי עורך הדין הוא שאמר את הדברים ולא המבקש, אך המדובר בהפרעה למהלך תקין של חקירה נגדית והתנגדות לא מוצדקת, מאחר והמבקש הצהיר אותה טענה בסעיף 10 לתצהירו.

המבקש טען כי הסכם נספח א' לכתב התביעה הינו הסכם ישן מלפני כשבע שנים, שהיה בקשר עם החברה שלו "אולמי אלאנדלוס בע"מ", ואילו החייבת מס' 2, א.א. אלאנדלוס בע"מ, היא חברה של אחיו ולא שלו, והוא לא היה מוסמך לחתום על ההסכם החדש. המבקש אישר את חתימותיו בעמוד השני של ההסכם, ארבע פעמים, אך הלין על כך שלא מופיעה חותמת החברה.

ב"כ המבקש בסיכומיו העלה טענה חדשה, בניגוד לתצהיר המבקש, אך שעלתה מחקירתו, לפיה הוא חוזר בו מטענתו כי אינו חתום על ההסכם (סעיף 5 לתצהיר) וטוען כי ההסכם, נספח א', ותאריכו בעמוד הראשון אינם תואמים, והוא חתם על ההסכם שנים לפני כן. המבקש טען מפי בא כחו כי אין חותמת של החייבת מס' 2, כי במועד לא היה בעל מניות או בעל זכויות בה, ואלה נתונות לאחיו חסן בלבד (יצויין כי תדפיס רשם החברות שצורף לבקשת הביצוע הינו תמציתי, אינו כולל פירוט בעלי מניות ומנהלים ואף לא תאריך הקמה של החברה). אין חולק כי נגד האח, מר אבו ריא חסן, הוגשה תביעה נפרדת. עוד מפנה ב"כ המבקש לעובדה שעל ההסכם, נספח א' לכתב התביעה, מופיעים פרטי החברה הקודמת "אולמי אלאנדלוס בע"מ" ח.פ. 512825696 והלקוח מופיע בשורה 2 כ"א.א. אלאנדלוס בע"מ, ח.פ. 514569227". המבקש טוען כי נעשה נסיון לקשור את המבקש לחברה החדשה, החייבת מס' 2, שאין לו קשר אליה והיא חדלת פרעון. הכרטסת, החשבוניות ותעודות המשלוח הינן של החייבת מס' 2 בלבד.

לעניין הארכת המועד מבקש ב"כ המבקש להעדיף את המהות על הפרוצדורה, מאשר כי יש ספק במועד קבלת האזהרה וחוזר על הנימוק לפיו ב"כ המשיב לא השיב לפנייתו למסור לו את החומר מהתיק, וכי גם הצורך לצלם את התיק בלשכת ההוצל"פ גזל זמן בהגשת ההתנגדות.

ב"כ המשיבה התנגד להארכת המועד והפנה לסתירות בדברי המבקש ובא כחו לעניין מועד הידיעה, כך למשל נתבדתה הטענה לפיה נודע למבקש אודות ההליך רק ביום 12/12/12, ואיני מקבלת את טענתו התמוהה לפיה לא חתם על ייפוי הכח. מן הצד האחר לא הוכחה מסירת האזהרה, ודווקא העובדה שלא נחתמה ע"י המבקש מחלישה את תוקפה המחייב. ב"כ המשיבה נמנע מלהציג את תצהיר המוסר, המהווה חלק בלתי נפרד מאישור מסירה לא חתום, ואף לא התייחס אליו בתגובה לבקשה להארכת מועד שהגיש. ב"כ המשיב לא הכחיש קבלת פניות חברו בעניין תיק זה בקשר עם תיקי הוצל"פ אחרים, ואין להלין על ב"כ המבקש, שביקש את צילומי הצ'קים לאחר שמרשו לא קיבל את כתב התביעה אלא רק את האזהרה. ב"כ המשיבה אפילו לא מכחיש כי לא נענה לפניית חברו (ראה תגובת המשיבה מיום 11/3/13). על כן איני מסתמכת על המסירה מיום 24/11/12 מאחר ולא אומתה אפילו לכאורה, ומקבלת את הנימוק להארכת מועד באי קבלת כתב התביעה אלא רק אזהרה ואי הענות ב"כ המשיבה לבקשה סבירה של חבר למקצוע לקבלת מסמכי תיק הוצל"פ, בו נמסרה רק אזהרה. כידוע לכל שאזהרת הוצל"פ נמסרת ללא כל מסמך שמצורף אליה. הצורך לצלם את התיק מבית המשפט והזמן שאבד עקב המתנה לתשובת ב"כ המשיבה מהווים נימוק מספיק להארכת מועד.

במיוחד נכון הדבר לאור נימוקי ההגנה לכאורה.

אמנם נסתרה טענת המבקש לפיה לא חתם על ההסכם, אך אין בכך כדי להשמיט את הקרקע מתחת לטענתו לפיה הוא לא חתם על הסכם עם המשיבה בקשר לחובות החייבת מס' 2, א.א. אלאנדלוס בע"מ. מראית פני ההסכם, נספח א', בו מופיע בכותרת חברה אחת ובשם הלקוח חברה אחרת, ותשובותיו העקביות של המבקש בעניין מקימות לו הגנה ראוייה לבירור בטענה כי הוא מעולם לא התחייב כלפי המשיבה לשאת בחובותיה של החייבת מס' 2 או לערוב להם, וכי ההסכם נספח א' לכתב התביעה מולא לאחר חתימתו, ויוחס לחוב לא לו. הטענה נתמכת גם בכך שבניגוד לטענת המשיבה בכתב התביעה לפיה "הנתבע שילם לתובעת שיקים ע"ח החוב אשר חוללו באי פרעון" (סעיף 6 לכתב התביעה) צורפו צ'קים של מר אבו ריא חסן, שהיה בעליה של הנתבעת מס' 2, כפי שטען המבקש. כאמור לא צורף תדפיס רשם החברות, שיעיד על קשר של המבקש לחייבת מס' 2 ולחובותיה.

גם עמדות הצדדים לעניין איחוד הדיונים מעידות כי המשיבה מעוניינת בעירוב התביעות בעוד שהמבקש מנסה לבדל עצמו מאחיו ומהחייבת מס' 2.

טענות המבקש, כפי שנוסחו על ידי לעיל, כלומר למעט הטענה כי המבקש לא חתם על ההסכם נספח א', לא נסתרו מהותית וגם לאחר החקירה הנגדית הממושכת מהוות הגנה ראוייה כלפי התביעה.